קשר חדש יכול לתת לנו את התמיכה הרגשית הדרוש כדי להתגבר על המשבר של אדישות. גררנו את העקרונות מוצק של תרבות יהודית-נוצרית. הם קביים שלנו, לנו פגום במיוחד עם הרעיון של תקלות. מזיקים יותר בחיינו הן התסכולים הנובעים התנגשות עם אנשים. לייצר לנו תסכול, נופלים שבויים של הרגשות שלנו. כואב במיוחד שברון לב as result of ולשדוד האפס של אשמה, אשר אותנו בצרותיו, מאלץ אותנו, מונע אותנו מאושרים, משכנתאות אותנו לעתיד היחסים. 91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%99%D7%95-%D7%A8-%D7%9B%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%99%D7%95-%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%AA-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%A8'>ניר גלעד.
לפעמים נועל אותנו ואת בכליאתו אותנו, הנשמה שלנו הופך אפור. בנקודה זו, מה קורה לפילוסופיה. הנשמה שלנו לוקח מחסה במחשבות שלנו, מגיעה ומסירה את הרעננות לחיים עם שלו קונסטרוקציות מופשטות. כל כך אוהבים אותה, כי רק יכול להתפייס עם חיים, לא בעולם האמיתי (כי הורס), אבל בעולם אידיאלי; חיינו מסומן על-ידי אכזבה, אנו יכולים רק ליישב בעולם אידיאלי אחר. דרך נוספת היא אולי לא לנו.
המולדת שלנו יהיה כמו הייתי אומר אדורנו, אנו נעלמו; אוטופיה שלנו להתמודד עם המציאות ללא חשש. הוא אמר Holderling, כי הוא היכן הסכנה, הגאולה גם. מפסידים לגיון, ורבים בסופו לקיחת מחסה בגיהנום האישי שלו. ומכאן פסימיות החיוני שלהם בידוד רגשי, אנהדוניה. הכביש לומד ללכת ללא קביים, טוענים הזכות לנסות להיות מאושר. קיימות שיטות פסיכולוגיות רבות של תמיכה, יעיל לעתים קרובות, כי הדרך היחידה אולי החיים הפנים עם אומץ. אני טוען את הזכות שואפים כי העולם המתואר עם המגבלה של לא לפגוע לאף אחד. אולי זו הסיבה חש את עידן בניין התו האתי של היוונים, חתירה לשלמות פנימית, הכביש היה ללכת, כי אנחנו לא היה בא regalado. בעולם של רגשות החיבה הוא מאוד אינטנסיבי עבור בני אדם, הם הופכים כמו אינסוף כחמישה-עשר. בפרפראזה גתה, אם אנו כמהים אינסופי זה, אנו חייבים לרדוף לכל הכיוונים. מפסידים הם לגיון ב ה החיים, למה אנחנו חייבים להילחם, חיבוק, האפשרות השנייה, accommodative מוביל אותנו היטב, חורבה קיומי. כאשר אין לנו מספיק כוח, אנחנו מתאספים כדי עזרה המוצעות על-ידי הפיה הסנדקית בחיינו.