סוגים שונים של גילויי התרבות של מדינות שונות ברחבי העולם לשחק תפקיד גדול פיתוח, ביטוי מן המקומות הללו, מאז ביצוע חלק חיוני של חייו, מייצגים המגמות של המקומות האלה. הביטויים התרבותיים יכול להתרחש בדרכים רבות, יהיה זה אמנות, מוזיקה, לרקוד או לשיר, בין צורות רבות אחרות; וכך בין כל אלה סוגים של גילויי תרבות, היא מאפשרת לך לשלב מספר גורמים שהופכים את ביטוי תרבותי זה בעל ערך רב והוא פלמנקו, המציג סגנון אופייני מאוד של ספרד, יותר בדיוק באנדלוסיה, שבו השילוב של שירה, ריקוד, מוסיקה, המרה פלמנקו ב ביטוי תרבותי יפה ומרגשזה השיגו רמה של קבלה, אסתטי גבוה כי זה נחשב אמנות. כפי ניתן להבין את הפלמנקו יהיה מורכב משלושה גורמים, בלי אולם במאמר הנוכחי יהיה פיתוח במפורש לשיר או מבוטאות בצורה שבה נקרא פלמנקו, לשיר, מאז, למרות מה שרבים מאמינים, כי פונו העיקרי הוא ריקודי פלמנקו, שירה עם כוח ותוכן גבוהה מדפיסה למסורת זו גונב הזרקורים, ביצוע vivar בגוף והן בנפש. . ברגע הראשוני הפלמנקו, היה לשיר סולו בליווי כפות הציבור ו כלי הקשה בפרקי האצבעות, אבל הכי מאוחר יותר הופיע המגע, המתייחס השימוש של גיטרות לספק צלילים מוסיקליים כדי פלמנקו, אך עם התקדמות הזמן להוסיף רכיבים אחרים כגון מגע פסנתר, היוצרת באופן מושלם עם השיר. כפי שהוא ידוע פלמנקו הוא הביטוי הוא מרבי של תרבות של אנדלוסיה, ספרד, באותו אופן זה השיר כאחת המסורות המוזיקלי הגדול ביותר של המקום הזה. מקורותיה של השיר, לעבור שני העמים האינדיאנים ממזרח, באותו אופן יש השפעת הגדולה של מסורות הערבי אולי ההשפעה הגדולה ביותר בשל ההשתתפות של רומא העמים של אירופה, בשיר גם השפעה מסוימת מאמריקה ניתן לראות לטינית, אשר הפך זמש פלמי בזכות שירים שונים של מדינות כגון קולומביה בדרום אמריקה. הביטויים הראשונים של פלמנקו כמו שירה, מוצג עד לסוף שנת 800 הנוכחות של האימפריה הערבית בספרד, כך הנוכחות של cante ופלמנקו בשלב הראשוני שלה, עלתה בעיקרון כביטוי הסוציו-תרבותית, סימן של מחאה, הקול של תקווה אשר דוכאו על מצב כזהיכול להיות כך השיר הוא בעצם ביטוי טהור של הנשמה, איפה הוא, הזמרת עם הקול שלו מביע ומראה במידה רבה על תוכן רגשי חזק על ניסיון מגוון, צלולה מציג קישור תקשורת על המאזין, שבה רגשות רבים בעולם..